רפלקציה שיעור מקוון:
ביום שלישי בתאריך 5/4/16 לימדתי שיעור מתוקשב. שיעור זה היה חלק מהפרויקט שלי בנושא מעברים לכיתה ו' דוברי אנגלית. מטרת הפרויקט הייתה בעצם להקנות כלים חשובים להתמודדות עם שינויים בחיים בכלל ועם המעבר של התלמידים היקרים מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים. עבדנו הרבה על עיבוד רגשי לקראת המעבר, תוך יצירת סביבה בטוחה ונוחה שתאפשר פתיחות רגשית ומחשבתית. בנוסף, עבדנו על מושגים כמו משקפי סיכוי מול סיכון בהתמודדות עם מצבים. את השיעור המתוקשב הכנתי מראש תוך בחירת תכנים מדוקדקת ומחושבת היטב. השיעור היה שיעור המשך לשיעור הקודם בו דיברנו על החשיבות של גישה חיובית ותפישת שינוי כהזדמנות לסיכוי לשיפור, לצמיחה ולהתפתחות.
את השיעור המתוקשב עשינו בחדר המחשבים של בית הספר. פתחתי בסרטון קצר המראה סיטואציה של נערות בחטיבת הביניים כאשר קבוצה של נערות מנסה להשפיע על נערה אחרת לעשן... את הסרטון עצרתי באמצע (למורת רוחם של התלמידים שהיו מאד סקרנים לדעת מה יקרה...) ופתחתי דיון בו התלמידים הגדירו את המצב, הביעו דעתם על המצב וכיצד צריך להסתיים המצב. כמו כן הילדים שיתפו במצבים דומים בהם נתקלו בחייהם האמתיים או מצבים ששמעו עליהם. התלמידים שתפו פעולה באופן יוצא דופן, היו מגויסים לתוכן והביעו התעניינות רבה! הם שמחו כשנתתי להם לראות את סוף הסצנה בה הנערה בחרה להתרחק מהנערות המעשנות ולא נכנעה ללחץ חברתי.
בהמשך, חילקתי את התלמידים לזוגות, כאשר כל זוג קיבל סיטואציה כתובה (באנגלית כמובן) המתארת מצב או דילמה בהם הם עשויים להיתקל בחטיבת הביניים. המצבים נעו בין מצבים חברתיים, לימודיים ומשפחתיים. התלמידים התבקשו לפתוח קובץ WORD ולכתוב תסריט קצר המדגים כיצד יש לדעתם להתמודד ולפתור את הסיטואציה אותה קיבלו. התלמידים, שמיומנים כבר במשימות מסוג זה, עבדו בשיתוף פעולה יפה ויצרו תסריטים מגוונים. את המסמך הם שמרו על שולחן העבודה והתבקשו להיכנס לדף Linoit אשר פתחתי מבעוד מועד. כאן התחילו הבעיות...
את כתובת ה-URL הצגתי בפני התלמידים על לוח המקרן. היה זה עניין מסובך כיוון שהכתובת הייתה ארוכה והתלמידים התקשו להעתיקה באופן מדויק. בהתערבותה של מנחתי לתקשוב אשר יצרה לי תוך שניות קיצור של הכתובת ב- Google shortner התלמידים סוף סוף (אחרי זמן רב שאבד) הצליחו להיכנס ללוח השעם השיתופי בו כתבתי על פתקית את ההוראות והקישור לפעילות ההמשך. את ההוראות על הפתקית כתבתי בצורה מאד מפורטת וברורה, אך היה מקום להדגיש את הכיתוב כיוון שהפתקית הייתה בצבע סגול.
כיוון שמרגע הצגת כתובת לוח השעם ועד הרגע בו הצליחו להיכנס ולקרוא את ההוראות עבר זמן רב, נדמה כי קצת אבד הרצף והריכוז, מה גם שאני נכנסתי קצת ללחץ ואכזבה.
המשימה הבאה הייתה להיכנס ללינק המצורף בפתקית לוח השעם אשר העביר אותם לאתר יצירת קומיקס של מט"ח. כאן היה עליהם להירשם כמשתמשים חדשים ולהתחיל ליצור אנימציה המבוססת על התסריט שכתבו במסמך ה-WORD על מנת להציג בדרך מקורית ויצירתית את התמודדותם עם הסיטואציה אותה קיבלו. למרות שבדקתי את האתר ואת הגישה אליו ממחשב ביתי ולמרות שביצעתי את ההוראות בעצמי כדי לבדוק את תקינותו- לא הייתי מוכנה למה שקרה בחדר המחשבים בבית הספר... המחשבים היו איטיים, חלון המשתמש החדש באתר הקומיקס של מט"ח נפתח באיטיות רבה ובחצי חלון לא ברור. התלמידים התקשו מאד מאד להיכנס לאתר ולהירשם. חלק בודד הצליח אחרי הרבה ניסיונות וחלק בזבז את כל מה שנותר מהשיעור על ניסיונות כושלים. כאן גיליתי משהו שלא ידעתי, שמנחתי הסבירה לי- לתלמידים צריכה להיות סיסמא לאתר דרך בית הספר. מאמינה שאם הייתי יודעת זאת מראש אולי הייתי מונעת את כל בזבוז הזמן המיותר של הרישום כמשתמשים חדשים. בנוסף, אילו הייתי מנסה את כל מה שניסיתי בבית בחדר המחשבים של בית הספר יתכן מאד שהייתי "לומדת" את המחשבים וכיצד הם פועלים בכיתה ספציפית זו. אני מאמינה שהייתי מוצאת דרך להתגבר על הבעיה ואת השיטה הנכונה לעבוד עם המחשבים שהיו לנו.
לקינוח השיעור הטראומתי שהיה לי- כשכבר הצליחו התלמידים השקדנים להיכנס לאתר ולהירשם, וכשהתחילו ליצור את הקומיקס שלהם גיליתי דבר חדש שהפיל לי את כל התרגיל- המערכת לא תומכת בכיתוב אנגלית!!!! כשניסית את המערכת בביתי, יצרתי קומיקס לדוגמא עבור התלמידים- אבל- יצרתי קומיקס ללא מילים, רק תמונות, לכן לא גיליתי שהמערכת לא תומכת בכתיבה באנגלית. השיעור הינו שיעור א נ ג ל י ת! והנה, הייתי תקועה בחדר המחשבים עם תלמידים שרוצים כבר לסיים את התרגיל שהתיש אותם מבחינה טכנית- כאשר את התוצר הסופי, שלקראתו כל כך התלהבו- לא היה אפשרות ליצור. הרגשתי מיואשת. חיכיתי לצלצול כבר שיגיע רק כדי לשחרר אותם, את עצמי ואת המנחה שלי מהביזיון...
כשהצלצול הגיע סוף סוף, אחרי מה שנדמה כנצח, התלמידים ברחו ופרחו להם ואני אפילו שכחתי לבצע איזשהו סיכום של השיעור. חשתי תסכול רב בעיקר כי בניתי את השיעור בדקדקנות, עבדתי קשה והרבה על החומרים ויצירתם. בדקתי שהכל תקין- אך פספסתי בגדול.
בדיעבד, הבנתי שהייתי צריכה לעשות עוד שיעור מתוקשב אחד או שניים בסגנון לפני השיעור בו מנחתי צפתה בי- זו הייתה הדרך הטובה ביותר לטעות וללמוד מהטעויות. להבא אני יודעת ששיעור מסוג זה צריך להיערך בחדר אותו אני "מכירה" ופשוט לבצע את השיעור על עצמי באופן מדויק ומדוקדק עד הפרטים שנראים לי הכי קטנים וחסרי חשיבות (כי מסתבר שאין דבר כזה פרטים קטנים וחסרי חשיבות...)
לזכותי אוכל להגיד כי באמת ניסיתי לעשות בשיעור משהו אחר, לא שגרתי, מגוון בכלים מעניינים אשר נותנים ערך מוסף ללמידה, משהו חווייתי ויצירתי ולא נשארתי בגבולות "המקום הבטוח" והמוכר, להבא אדע למה לשים לב יותר.
וכדי לנחם עצמי אחזור ואומר לעצמי כל פעם מחדש ש: Practice makes perfect... וזו לא סתם קלישאה- בדוק ומנוסה!!!
ביום שלישי בתאריך 5/4/16 לימדתי שיעור מתוקשב. שיעור זה היה חלק מהפרויקט שלי בנושא מעברים לכיתה ו' דוברי אנגלית. מטרת הפרויקט הייתה בעצם להקנות כלים חשובים להתמודדות עם שינויים בחיים בכלל ועם המעבר של התלמידים היקרים מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים. עבדנו הרבה על עיבוד רגשי לקראת המעבר, תוך יצירת סביבה בטוחה ונוחה שתאפשר פתיחות רגשית ומחשבתית. בנוסף, עבדנו על מושגים כמו משקפי סיכוי מול סיכון בהתמודדות עם מצבים. את השיעור המתוקשב הכנתי מראש תוך בחירת תכנים מדוקדקת ומחושבת היטב. השיעור היה שיעור המשך לשיעור הקודם בו דיברנו על החשיבות של גישה חיובית ותפישת שינוי כהזדמנות לסיכוי לשיפור, לצמיחה ולהתפתחות.
את השיעור המתוקשב עשינו בחדר המחשבים של בית הספר. פתחתי בסרטון קצר המראה סיטואציה של נערות בחטיבת הביניים כאשר קבוצה של נערות מנסה להשפיע על נערה אחרת לעשן... את הסרטון עצרתי באמצע (למורת רוחם של התלמידים שהיו מאד סקרנים לדעת מה יקרה...) ופתחתי דיון בו התלמידים הגדירו את המצב, הביעו דעתם על המצב וכיצד צריך להסתיים המצב. כמו כן הילדים שיתפו במצבים דומים בהם נתקלו בחייהם האמתיים או מצבים ששמעו עליהם. התלמידים שתפו פעולה באופן יוצא דופן, היו מגויסים לתוכן והביעו התעניינות רבה! הם שמחו כשנתתי להם לראות את סוף הסצנה בה הנערה בחרה להתרחק מהנערות המעשנות ולא נכנעה ללחץ חברתי.
בהמשך, חילקתי את התלמידים לזוגות, כאשר כל זוג קיבל סיטואציה כתובה (באנגלית כמובן) המתארת מצב או דילמה בהם הם עשויים להיתקל בחטיבת הביניים. המצבים נעו בין מצבים חברתיים, לימודיים ומשפחתיים. התלמידים התבקשו לפתוח קובץ WORD ולכתוב תסריט קצר המדגים כיצד יש לדעתם להתמודד ולפתור את הסיטואציה אותה קיבלו. התלמידים, שמיומנים כבר במשימות מסוג זה, עבדו בשיתוף פעולה יפה ויצרו תסריטים מגוונים. את המסמך הם שמרו על שולחן העבודה והתבקשו להיכנס לדף Linoit אשר פתחתי מבעוד מועד. כאן התחילו הבעיות...
את כתובת ה-URL הצגתי בפני התלמידים על לוח המקרן. היה זה עניין מסובך כיוון שהכתובת הייתה ארוכה והתלמידים התקשו להעתיקה באופן מדויק. בהתערבותה של מנחתי לתקשוב אשר יצרה לי תוך שניות קיצור של הכתובת ב- Google shortner התלמידים סוף סוף (אחרי זמן רב שאבד) הצליחו להיכנס ללוח השעם השיתופי בו כתבתי על פתקית את ההוראות והקישור לפעילות ההמשך. את ההוראות על הפתקית כתבתי בצורה מאד מפורטת וברורה, אך היה מקום להדגיש את הכיתוב כיוון שהפתקית הייתה בצבע סגול.
כיוון שמרגע הצגת כתובת לוח השעם ועד הרגע בו הצליחו להיכנס ולקרוא את ההוראות עבר זמן רב, נדמה כי קצת אבד הרצף והריכוז, מה גם שאני נכנסתי קצת ללחץ ואכזבה.
המשימה הבאה הייתה להיכנס ללינק המצורף בפתקית לוח השעם אשר העביר אותם לאתר יצירת קומיקס של מט"ח. כאן היה עליהם להירשם כמשתמשים חדשים ולהתחיל ליצור אנימציה המבוססת על התסריט שכתבו במסמך ה-WORD על מנת להציג בדרך מקורית ויצירתית את התמודדותם עם הסיטואציה אותה קיבלו. למרות שבדקתי את האתר ואת הגישה אליו ממחשב ביתי ולמרות שביצעתי את ההוראות בעצמי כדי לבדוק את תקינותו- לא הייתי מוכנה למה שקרה בחדר המחשבים בבית הספר... המחשבים היו איטיים, חלון המשתמש החדש באתר הקומיקס של מט"ח נפתח באיטיות רבה ובחצי חלון לא ברור. התלמידים התקשו מאד מאד להיכנס לאתר ולהירשם. חלק בודד הצליח אחרי הרבה ניסיונות וחלק בזבז את כל מה שנותר מהשיעור על ניסיונות כושלים. כאן גיליתי משהו שלא ידעתי, שמנחתי הסבירה לי- לתלמידים צריכה להיות סיסמא לאתר דרך בית הספר. מאמינה שאם הייתי יודעת זאת מראש אולי הייתי מונעת את כל בזבוז הזמן המיותר של הרישום כמשתמשים חדשים. בנוסף, אילו הייתי מנסה את כל מה שניסיתי בבית בחדר המחשבים של בית הספר יתכן מאד שהייתי "לומדת" את המחשבים וכיצד הם פועלים בכיתה ספציפית זו. אני מאמינה שהייתי מוצאת דרך להתגבר על הבעיה ואת השיטה הנכונה לעבוד עם המחשבים שהיו לנו.
לקינוח השיעור הטראומתי שהיה לי- כשכבר הצליחו התלמידים השקדנים להיכנס לאתר ולהירשם, וכשהתחילו ליצור את הקומיקס שלהם גיליתי דבר חדש שהפיל לי את כל התרגיל- המערכת לא תומכת בכיתוב אנגלית!!!! כשניסית את המערכת בביתי, יצרתי קומיקס לדוגמא עבור התלמידים- אבל- יצרתי קומיקס ללא מילים, רק תמונות, לכן לא גיליתי שהמערכת לא תומכת בכתיבה באנגלית. השיעור הינו שיעור א נ ג ל י ת! והנה, הייתי תקועה בחדר המחשבים עם תלמידים שרוצים כבר לסיים את התרגיל שהתיש אותם מבחינה טכנית- כאשר את התוצר הסופי, שלקראתו כל כך התלהבו- לא היה אפשרות ליצור. הרגשתי מיואשת. חיכיתי לצלצול כבר שיגיע רק כדי לשחרר אותם, את עצמי ואת המנחה שלי מהביזיון...
כשהצלצול הגיע סוף סוף, אחרי מה שנדמה כנצח, התלמידים ברחו ופרחו להם ואני אפילו שכחתי לבצע איזשהו סיכום של השיעור. חשתי תסכול רב בעיקר כי בניתי את השיעור בדקדקנות, עבדתי קשה והרבה על החומרים ויצירתם. בדקתי שהכל תקין- אך פספסתי בגדול.
בדיעבד, הבנתי שהייתי צריכה לעשות עוד שיעור מתוקשב אחד או שניים בסגנון לפני השיעור בו מנחתי צפתה בי- זו הייתה הדרך הטובה ביותר לטעות וללמוד מהטעויות. להבא אני יודעת ששיעור מסוג זה צריך להיערך בחדר אותו אני "מכירה" ופשוט לבצע את השיעור על עצמי באופן מדויק ומדוקדק עד הפרטים שנראים לי הכי קטנים וחסרי חשיבות (כי מסתבר שאין דבר כזה פרטים קטנים וחסרי חשיבות...)
לזכותי אוכל להגיד כי באמת ניסיתי לעשות בשיעור משהו אחר, לא שגרתי, מגוון בכלים מעניינים אשר נותנים ערך מוסף ללמידה, משהו חווייתי ויצירתי ולא נשארתי בגבולות "המקום הבטוח" והמוכר, להבא אדע למה לשים לב יותר.
וכדי לנחם עצמי אחזור ואומר לעצמי כל פעם מחדש ש: Practice makes perfect... וזו לא סתם קלישאה- בדוק ומנוסה!!!
